אני מפחד לצייר את שמי באותיות גדולות
בשיעור אמנות, בכתה א', ביקשתי מהתלמידים לצייר את שמם ב"אותיות בלון" (אותיות נפחיות כמו אלה המופיעות בשמי), ולקשט את תוכנן, להסיף סביבה, רקע ואוירה.
כשהתחילו התלמידים לעבוד, הבחנתי בתלמיד אחד שאינו עובד. לשאלתי "מדוע אינך עובד?" ענה, "אני פוחד לצייר את השם שלי בגדול כי הוא ישתלט על כל הדף, ולא ישאר מקום לציור.".
לאחר נסיונות שכנוע אחדים עלה בראשי הרעיון הבא:
"בוא נצייר את השם שלך ובתוך כל אות נצייר סמיילי קטן שיחייך אליך וכך לא תפחד", הצעתי.
הילד הסכים לנסות. וכך אות אחרי אות הוא כתב את אותיות שמו וצייר בתוך כל אחת מהן עיניים המחייכות אליו תמיד.
הפחד עבר, הילד חייך אל שמו המחייך אליו והתחיל לצייר בהנאה.
חשבתי לעצמי על כך, שלעיתים חיוך והסטה של תשומת הלב מנקודת הלחץ המפחידה עשויים להביא הקלה ושחרור מהפחד המשתק.
